לדלג לתוכן

הנציבות האירופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנציבות האירופית
בניין הנציבות האיחוד האירופית בריסל
בניין הנציבות האיחוד האירופית בריסל
מידע כללי
מדינה האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי
תחום שיפוט האיחוד האירופי
סוכנות אם האיחוד האירופי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות בת European Education and Culture Executive Agency עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 16 בינואר 1954
ראש אורסולה פון דר ליין
מטה מרכזי בריסל
עובדים 32,871 (נכון ל־מרץ 2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
commission.europa.eu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חדר הישיבות של הנציבות האירופית, קומה 13 בבניין בֶּרְלֶיימוֹן.

הנציבות האירופית (באנגלית: The European Commission) היא הרשות המבצעת של האיחוד האירופי והיוזמת של מרבית חוקיו (מה שהופך אותה גם לחלק מהרשות המחוקקת של האיחוד). כמו כן אחראית הנציבות על קיום אמנות האיחוד וניהולו השוטף. נשיאת הנציבות הנוכחית היא אורסולה פון דר ליין.

הנציבות מתפקדת כממשלה ביצועית, כלומר אינה עוסקת בקביעת מדיניות-העל של האיחוד האירופי אלא מיישמת את ההחלטות שמתווה המועצה האירופית (המורכבת ממנהיגי מדינות האיחוד). עם זאת, לחבריה יש סמכויות ביצועיות נרחבות. לפיכך, מצויה הנציבות במצב ביניים בין ממשלה ריבונית (כמו במשטר פרלמנטרי) לבין ממשלה במשטר נשיאותי (למשל ממשלת צרפת).

הנציבות אמונה על העדפת האינטרסים של האיחוד האירופי על פני האינטרסים של המדינות החברות באיחוד. כך, הנציבים אינם רשאים לקבל הוראה כלשהי מממשלותיהם (שהן אלה שמינו אותם לתפקידם), וכאשר הם נדרשים להצביע על הצעות שונות בתוך הנציבות, הם עורכים הצבעה חשאית.

את פעילות הנציבות ניתן להמשיל לפעילות של ממשלה, ותפקודה כפוף לביקורת הפרלמנט האירופי, אשר לו יכולת השפעה גדולה על פעילות הנציבות, כזו שלא בטלה אף ביכולת להצביע אי אמון קולקטיבי נגד הנציבות כולה וכך לגרום לפיטוריה. כמו כן, בית הדין של הקהילה רשאי לכפות את התפטרותו של נציב אשר מעל בתפקידו או שהפסיק להיות כשיר לתפקיד.

הנציבות מונה 27 חברים, אחד מכל מדינה החברה באיחוד האירופי, כולל נשיא הנציבות והנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון

נשיא הנציבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נשיא הנציבות האירופית

אחד מחברי הנציבות משמש כנשיאה. נשיא הנציבות ממונה על ידי המועצה האירופית באישור הפרלמנט האירופי לכהונה בת 5 שנים, עם אפשרות הארכה אחת לכהונה נוספת בת 5 שנים. נשיאת הנציבות הנוכחית היא אורסולה פון דר ליין. הנשיא רשאי למנות לו סגנים לפי שיקול דעתו, ובדרך כלל יש כמה סגני נשיא בנציבות. הנציג העליון, לעומת זאת, הוא סגן נשיא מכוח תפקידו מרגע שאושר על ידי הפרלמנט. מבין סגני הנשיא, לרבות הנציג העליון, ממנה הנשיא "סגן נשיא ראשון" שמשמש כממלא מקומו בעת היעדרותו.

הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ וביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון

בעל תפקיד מרכזי אחר בנציבות הוא הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שתפקידו העיקרי מקביל לזה של שר חוץ. הנציג ממונה על ידי המועצה האירופית בהסכמת נשיא הנציבות, וזקוק לאישור הפרלמנט כדי להפוך לחלק מן הנציבות. תקופת כהונתו היא 5 שנים. הנציגה העליונה הנוכחית היא קאיה קאלאס.

האיחוד האירופי

ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של האיחוד האירופי
אמנות האיחוד האירופי
מוסדות מוניטריים

יתר חברי הנציבות נקראים "נציבים", וכל אחד מהם מחזיק בתיק ממשלתי, בדומה לשרים. הנציבים ממונים על ידי ממשלות המדינות החברות באיחוד, אך חלוקת התיקים הממשלתיים היא בסמכות הנשיא, ולכן בדרך כלל כל ממשלה ממנה נציב בתיאום עם נשיא הנציבות. הנציבות כולה זקוקה לאישור הפרלמנט האירופי כדי לפעול, ולשם כך נערכים בפרלמנט שימועים לנציבים-המיועדים.

רשימת התיקים של הנציבים היא דינמית, ומשתנה עם השנים ובפרט עם הצטרפותן של מדינות חדשות לאיחוד - דבר הדורש את הרחבת חברי הנציבות.

רשימת התיקים נכון ליולי 2026 והמחזיקים והמחזיקות בהם היא:[1]

תיקי הנציבות האירופית
סוג התיק תרגום שם התיק לעברית שם התיק (באנגלית) איוש נוכחי
נשיא הנציבות נשיא הנציבות The President גרמניהגרמניה אורסולה פון דר ליין
סגן-נשיא הנציבות מעבר נקי, צודק ותחרותי לשמירה על איכות הסביבה Clean, Just and Competitive Transition ספרדספרד תרזה ריברה
ריבונות, בטיחות ודמוקרטיה בטכנולוגיה Tech Sovereignty, Security and Democracy פינלנדפינלנד הנה וירקונן
רווחה ומדיניות תעשייתית Prosperity and Industrial Strategy צרפתצרפת סטפן סז'ורנה
הנציג העליון לענייני ביטחון ויחסי חוץ, סגן נשיא High Representative for Foreign Affairs and Security Policy, Vice-President אסטוניהאסטוניה קאיה קאלאס
יכולות וזכויות חברתיות, איכות מקומות העבודה ומוכנות חברתית Social Rights and Skills, Quality Jobs and Preparedness רומניהרומניה רוקסנה מינצו
שיתוף פעולה ורפורמות Cohesion and reforms איטליהאיטליה רפאלה פיטו
נציב בטיחות הסחר והכלכלה, יחסים בין מוסדיים ושקיפות ממסדית ,Trade and Economic Security

Interinstitutional Relations and Transparency

צ'כיהצ'כיה מארוש שפצ'וביץ'
יישום ופישוט של כלכלה ויצרנות Economy and Productivity

Implementation and Simplification

לטביהלטביה ולאדיס דומברובסקיס
הנציב לענייני אזור הים התיכון Mediterranean קרואטיהקרואטיה דוברבקה שוציה
בריאות ורווחת בעלי החיים Health and Animal Welfare הונגריההונגריה אוליבר וארהיילי
אקלים, נטו אפס ושגשוג נקי Climate, Net Zero and Clean Growth הולנדהולנד וופקה הוקסטה
הגנה ותוכנית החלל Defence and Space ליטאליטא אנדריוס קוביליוס
התרחבות האיחוד Enlargement סלובניהסלובניה מרתה קוס
שותפויות בין־לאומיות International Partnerships אוסטריהאוסטריה ז'וזף סיקלה
דיג ואוקיינוסים Fisheries and Oceans קפריסיןקפריסין קוסטאס קאדיס
שירותים פיננסיים, חסכונות והשקעות Financial Services and the Savings and Investments Union פורטוגלפורטוגל מריה לואיס אלבוקוורקה
שוויון

מוכנות וניהול משברים

Equality

Preparedness and Crisis Management

בלגיהבלגיה חדג'ה לחביב
ענייני פנים והגירה Internal Affairs and Migration אוסטריהאוסטריה מגנוס ברונר
סביבה, חסינות המים וכלכלה מעגלית תחרותית Environment, Water Resilience and a Competitive Circular Economy שוודיהשוודיה ג'סיקה רוזוול
תקציב, התנגדות להונאה ומנהל ציבורי Budget, Anti-Fraud and Public Administration פוליןפולין פיוטר סרפין
אנרגיה ודיור Energy and Housing דנמרקדנמרק דן יורגנסן
סטארטאפ, מחקר וחדשנות Startups, Research and Innovation בולגריהבולגריה אקטרינה זכרייבה
דמוקרטיה, צדק, שלטון החוק והגנת הצרכן Democracy, Justice, the Rule of Law and Consumer Protection אירלנדאירלנד מיכאל מקגראת'
תחבורה ותיירות בנות־קיימא Sustainable Transport and Tourism יווןיוון אפוסטולוס ציציקוסטאס
חקלאות ומזון Agriculture and Food לוקסמבורגלוקסמבורג כריסטוף הנסן
הוגנות בין־דורית, נוער, תרבות וספורט Intergenerational Fairness, Youth, Culture and Sport מלטהמלטה גלן מיקלף

הנציבות האירופית, היא למעשה הכוח הביצועי הראשי של האיחוד, והנציבות מתפקדת כמעין ממשלה של האיחוד. בנציבות מועסקים כעשרים אלף עובדים, בעיקר בבריסל ובלוקסמבורג. הנציבות מחולקת למשרדים ממשלתיים שונים (Directorate-General) כגון חקלאות, תרבות וחינוך, בדומה לחלוקה הנהוגה בממשלות של מדינות לאום מודרניות.

מבין שלושת חלקי הרשות המחוקקת של האיחוד, המורכבת מהנציבות, מהפרלמנט האירופי (הבית התחתון) וממועצת האיחוד האירופי (הבית העליון), הנציבות היא יוזמת החקיקה העיקרית. לעומתה, למועצה יש סמכויות מצומצמות להצעת חקיקה, ואילו הפרלמנט אינו רשאי ליזום חקיקה כלל. על-פי רוב, הצעת חוק מגיעה מן הנציבות האירופית, והוא מאושר רק לאחר שמושגת הסכמת הפרלמנט והמועצה.

הנציבות האירופית מהווה גוף פוליטי ביצועי בן-כלאיים המשלב בו זמנית סמכויות של חקיקה, ביצוע ואף פיקוח במסגרת האיחוד האירופי. ככזו, הנציבות אמורה ליזום חקיקה למועצה ולפרלמנט ואף להיות אחראית ליישומה. תפקידה המרכזי של הנציבות הוא הצעת הצעות חקיקה והצעותיה הן שמקדמות את פעילות מוסדות האיחוד. להצעות אלה ישנה חשיבות רבה כיוון שאישורן הסופי משמען קבלת חוקים חדשים באיחוד אשר מחייבים את כל המדינות החברות. ברגע שמתקבלת החלטה להעביר תחום מסוים לסמכות חקיקה של הנציבות ומוסדות האיחוד, המדינות מפסיקות לחוקק באותו תחום באופן עצמאי. לפיכך, כל מדינה שמצטרפת לאיחוד מקבלת על עצמה את חוקי הקהילה האירופית ומשנה את החקיקה שלה בהתאם.

תפקיד נוסף המוטל על הנציבות הוא אכיפת החקיקה על המדינות. הנציבות מפקחת על יישום החוקים במדינות ובידה הסמכות לתבוע מדינה שמפרה את החוק בפני בית המשפט של האיחוד. בפועל, רמת הציות למשפט האיחוד ולחוקיו היא גבוהה. סמכות הפיקוח של הנציבות האירופית באה לידי ביטוי במתן כוח לנציבות להגיש תובענה לבית הדין האירופי לצדק, כנגד כל מדינה החברה באיחוד האירופי, אשר הפרה הוראה הכתובה באחת האמנות או כל דין אחר של האיחוד האירופי.

על הנציבות נמתחת ביקורת נוקבת מעת לעת בטענה שמדובר בנציבים שמונו בהמלצת הממשלות של המדינות החברות, ואשר קיבלו את אישור הפרלמנט האירופי, מבלי שעמדו לבחירה דמוקרטית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנציבות האירופית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ College of Commissioners, European Commission