A-135 (מערכת נגד טילים)
 | |
| שיגור טיל עם מכ"ם ברקע | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | הגנה מרחבית נגד טילים בליסטיים |
| מדינת מקור |
 ברית המועצות |
| תכנון |
NPO Novator  |
| תקופת השירות | 1995–הווה (כ־31 שנים) |
| מפעילים |
ברית המועצות |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע דלק נוזלי/מנוע דלק מוצק |
| משקל | 33 ט' |
| ממדים | |
| אורך | 19.8 מ' |
| קוטר | 2.57 מ' |
| ביצועים | |
| טווח | 350 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | גרעיני |
  | |
A-135 (בקוד דיווח נאט"ו: ABM-3 Gazelle ו-ABM-4 Gorgon) היא מערכת הגנה נגד טילים בליסטיים שפותחה בברית המועצות ונכנסה לשירות ברוסיה. המערכת נועדה להגן על מוסקבה וסביבתה מפני טילים בליסטיים, והיא החליפה את מערכת A-35. המערכת נכנסה לשירות מבצעי בשנת 1995.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1971 החל פיתוחה של מערכת הגנה נגד טילים חדשה עבור אזור מוסקבה. בראש התכנון עמד אנטולי באסיסטוב, והמערכת פותחה במסגרת מוסדות התכנון שעסקו במערכות הגנה נגד טילים.
ניסויי המערכת נמשכו בשנות ה-70 וה-80. בשנת 1990 החלה המערכת להיכנס להפעלת ניסוי, וב-17 בפברואר 1995 הוכרזה כמבצעית.
מרכיבי המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכיב המרכזי של מערכת A-135 הוא מכ"ם הרב־תכליתי Don-2N, המשמש לגילוי, מעקב והכוונת טילי היירוט. למערכת גם מרכזי פיקוד ובקרה ומערכות מחשוב ייעודיות.
מערכת A-135 מקבלת נתונים ממערך ההתרעה המוקדמת הרוסי, הכולל מכ"מים מדגמי Daryal, Dnepr ו-Voronezh, וכן לווייני התרעה מפני שיגורי טילים של מערכות אוקו וקופולה. מכ"מים ולוויינים אלה אינם כולם חלק אורגני ממערכת A-135, אלא מספקים לה נתוני התרעה ומעקב.
המכ"ם Don-2N הוא מכ"ם מערך מופע בעל כיסוי של 360 מעלות. הוא מסוגל לגלות ולעקוב אחר מטרות בליסטיות ולספק נתונים להכוונת טילי היירוט.
מערכת A-135 כללה במקור שני סוגים של טילי יירוט:
טילי היירוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]51T6 – טיל יירוט ארוך־טווח שנועד ליירוט מטרות מחוץ לאטמוספירה. הטיל היה מצויד בראש קרב גרעיני ונפרס בממגורות תת־קרקעיות. הוא הוצא משירות באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, והוצאתו ממערך ההגנה הושלמה בשנת 2006–2007.
53T6 – טיל יירוט קצר־טווח שנועד ליירוט מטרות בתוך האטמוספירה. הטיל נפרס בממגורות תת־קרקעיות בחמישה אתרי שיגור סביב מוסקבה. במערכת נפרסו 68 טילים.
בשנת 2011 החלו ניסויים בגרסה מודרנית של הטיל, 53T6M או PRS-1M. גרסה זו נועדה לשפר את ביצועי הטיל ולכלול אפשרות לשימוש בראש קרב קונבנציונלי.
המערכת כוללת גם את טיל הניסוי PRS-1, שעל בסיסו פותח ה-53T6. ניסויים בטילי ממשפחת PRS-1 נערכו במסגרת פיתוח מערכת A-135 ובאתר הניסויים סארי-שאגאן שבקזחסטן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור המערכת
- תיאור המערכת (ברוסית)
| מערכות הגנה אווירית סובייטיות ורוסיות | ||
|---|---|---|
| מערכות מרחביות | A-35 • A-135 •  А-235 | |
| מערכות חיל האוויר וחיל הגנה אווירית | טווח קרוב (עד 15 ק"מ): פנציר-S1 • סוסנה טווח קצר (15-50 ק"מ): S-25 ברקוט • S-75 דווינה • S-125 נייבה טווח בינוני (50-200 ק"מ): S-300 • S-350 טווח ארוך (מעל 100 ק"מ): S-200 • S-300 S-400 • S-500 | |
| מערכות חיל היבשה | טווח קרוב (עד 15 ק"מ): 9K31 סטרלה-1 • 9K32 סטרלה-2 • 9K34 סטרלה-3 • 9K38 איגלה • ZU-23-2 • S-60 • KS-19 • KS-30 • KM-52 • ZSU-57-2 • ZSU-23-4 • 9K22 טונגוסקה • 9K33 אוסה 9K35 סטרלה-10 • 9K333 ורבה • 9K330 טור טווח קצר (15-30 ק"מ): 2K12 קוב טווח בינוני (30-100 ק"מ): 2K11 קרוג • 9K37 בוק • S-75 דווינה טווח ארוך (מעל 100 ק"מ): / S-300 | |
| מערכות צי | טווח קצר מאוד (עד 15 ק"מ): 3M87 קורטיק 3M89 פאלאש • פנציר M • קינז'אל • 3M47 גיבקה טווח בינוני (15-40 ק"מ): M1 וולנה • M2 וולחוב • M11 שטורם • אוראגן M22 טווח ארוך/הגנה מרחבית (מעל 40 ק"מ): / S-300 • S-500 • S-350 • רדוט | |