נינטנדו 64

נינטנדו 64
Nintendo 64
יצרן	נינטנדו
סוג	קונסולת משחקים ביתית
דור	הדור החמישי
יצא לראשונה	23 ביוני 1996 (יפן); 29 בספטמבר 1996 (אמריקה הצפונית); 1 במרץ 1997 (אירופה)
מעבד	NEC VR4300
מעבד גרפי	RCP
מדיה	מחסניות ROM
יחידות שנמכרו	32.93 מיליון
המשחק הנמכר ביותר	סופר מריו 64
מודל קודם	Super Nintendo Entertainment System
מודל אחריו	נינטנדו גיימקיוב

נינטנדו 64 (באנגלית: Nintendo 64; בקיצור: N64) היא קונסולת משחקים ביתית שפותחה ושווקה על ידי נינטנדו. הקונסולה הושקה ביפן ב־23 ביוני 1996, באמריקה הצפונית ב־29 בספטמבר באותה שנה ובאירופה ב־1 במרץ 1997. היא משתייכת לדור החמישי של קונסולות המשחקים, שבו התחרתה בעיקר בפלייסטיישן של סוני ובסגה סטורן של סגה.^[1]

הקונסולה מבוססת על מעבד בארכיטקטורת 64 ביט, שממנו נגזר שמה, ופותחה בשיתוף עם חברת Silicon Graphics. בניגוד למתחרותיה המרכזיות, שהשתמשו בתקליטורי CD, נינטנדו בחרה להמשיך להפיץ משחקים בעיקר באמצעות מחסניות ROM. המחסניות אפשרו זמני טעינה קצרים יחסית, אך היו יקרות יותר לייצור והציעו נפח אחסון קטן יותר מתקליטורים.^[2]^[3]

בקר המשחק של נינטנדו 64 כולל סטיק אנלוגי המופעל באמצעות האגודל, שנועד לאפשר שליטה מדויקת יותר בתנועה בסביבות תלת־ממדיות. הקונסולה והמשחקים שיצאו עבורה, ובפרט סופר מריו 64, סייעו להפוך שליטה אנלוגית למאפיין מרכזי במשחקי תלת־ממד ובבקרים של קונסולות מאוחרות יותר.^[4]

בסך הכול מכרה נינטנדו 32.93 מיליון יחידות של הקונסולה ברחבי העולם, לצד 224.97 מיליון עותקים של משחקים.^[5]

היסטוריה ופיתוח

באוגוסט 1993 הכריזו נינטנדו ו־Silicon Graphics על שיתוף פעולה לפיתוח קונסולת משחקים חדשה תחת שם הקוד Project Reality. מטרת הפרויקט הייתה להביא לקונסולה ביתית יכולות גרפיקה תלת־ממדית שהתבססו על טכנולוגיות של Silicon Graphics. בעת ההכרזה תוכננה הקונסולה לצאת לשוק במהלך 1995.^[6]

ביוני 1994 הוצג השם Ultra 64 עבור הקונסולה. במהלך הפיתוח נדחתה השקתה מספר פעמים, ובנובמבר 1995 הציגה נינטנדו את הקונסולה תחת שמה הסופי, Nintendo 64. היא הושקה לבסוף ביפן ביוני 1996 ולאחר מכן באמריקה הצפונית בספטמבר של אותה שנה.

בעת השקתה באמריקה הצפונית נמכרה הקונסולה במחיר מומלץ של 199.95 דולר. עד סוף 1996 דיווחה נינטנדו על מכירת כ־1.6 מיליון יחידות של הקונסולה באזור.^[7]

הקונסולה הושקה באירופה ב־1 במרץ 1997.^[8]

חומרה

הנינטנדו 64 מבוססת על מעבד ממשפחת MIPS R4300 ועל שבב Reality Co-Processor שפותח בשיתוף Silicon Graphics. ה־Reality Co-Processor שימש בין היתר לעיבוד גרפיקה וקול.^[9]

הקונסולה כוללת 4 מגה־בייט של זיכרון RDRAM. ניתן להחליף את רכיב ה־Jumper Pak ב־Expansion Pak, המוסיף 4 מגה־בייט נוספים ומגדיל את הזיכרון הכולל ל־8 מגה־בייט. חלק מהמשחקים השתמשו בזיכרון הנוסף לשיפור הגרפיקה או להרחבת המשחק, בעוד משחקים כגון Donkey Kong 64 ו־The Legend of Zelda: Majora's Mask דורשים את ה־Expansion Pak לצורך הפעלתם.^[10]

בניגוד לפלייסטיישן ולסגה סטורן, המשחקים עבור נינטנדו 64 הופצו בעיקר באמצעות מחסניות ROM. למחסניות היו זמני גישה קצרים יחסית, אך עלות הייצור שלהן הייתה גבוהה ונפח האחסון שלהן היה מוגבל בהשוואה לתקליטורי CD-ROM. הבחירה במחסניות השפיעה גם על מחירי חלק מהמשחקים שיצאו לקונסולה.^[11]

בקר ואביזרים

לבקר של נינטנדו 64 עיצוב בעל שלוש ידיות אחיזה. הוא כולל סטיק אנלוגי במרכזו, משטח כיוונים, ארבעה כפתורי C, כפתורי A ו־B וכפתור Z הממוקם בגב הבקר. העיצוב אפשר להחזיק את הבקר במספר דרכים בהתאם לסוג המשחק.

בתחתית הבקר נמצא חיבור לאביזרים. בין האביזרים ששווקו עבורו היו:

Controller Pak – כרטיס זיכרון לשמירת נתוני משחק.
Rumble Pak – אביזר המספק משוב רטט במהלך המשחק.
Transfer Pak – מאפשר העברת מידע בין משחקים תואמים לנינטנדו 64 ולגיים בוי או גיים בוי קולור.
Expansion Pak – הרחבת זיכרון לקונסולה מ־4 ל־8 מגה־בייט.^[10]

Nintendo 64DD

Nintendo 64DD היה אביזר הרחבה שהתחבר לחלקה התחתון של הקונסולה והוסיף כונן דיסקים מגנטיים. האותיות DD הן קיצור של Disk Drive. הדיסקים הייעודיים של המכשיר הציעו קיבולת של 64 מגה־בייט וכן אפשרות לכתיבת מידע על חלק מהדיסק.^[12]

ה־64DD הושק ביפן בדצמבר 1999 לאחר מספר דחיות, ולא יצא באופן מסחרי מחוץ למדינה. עבורו יצא מספר מצומצם של כותרים, וחלק מהמשחקים שתוכננו במקור להשתמש בו הוסבו בהמשך למחסניות רגילות של נינטנדו 64.^[13]

בין הפרויקטים שנועדו בשלב מסוים ל־64DD היו גרסאות או הרחבות של The Legend of Zelda: Ocarina of Time. נינטנדו אישרה בדיעבד כי Ocarina of Time תוכנן בתחילה כמשחק ל־64DD לפני שהועבר למחסנית רגילה.^[14]

משחקים

עבור נינטנדו 64 יצאו יותר מ־300 משחקים. נינטנדו וחברות צד שלישי פיתחו עבורה משחקים במגוון סוגות, והיא נודעה במיוחד במשחקי פלטפורמה והרפתקה תלת־ממדיים וכן במשחקים מרובי משתתפים מקומיים.^[15]

בין המשחקים הבולטים שיצאו לקונסולה:

סופר מריו 64
The Legend of Zelda: Ocarina of Time
GoldenEye 007
Mario Kart 64
Banjo-Kazooie
Perfect Dark
Conker's Bad Fur Day
Star Fox 64
Donkey Kong 64
Super Smash Bros.
The Legend of Zelda: Majora's Mask
Doom 64

סופר מריו 64 היה אחד משלושת משחקי ההשקה של הקונסולה ביפן, לצד Pilotwings 64 ו־Saikyō Habu Shōgi. המשחק הציג את סדרת סופר מריו בסביבה תלת־ממדית מלאה והשתמש בסטיק האנלוגי של הבקר לצורך שליטה מדויקת בתנועתו של מריו.^[16]

משחק בולט נוסף היה GoldenEye 007, שפותח על ידי Rare ויצא בשנת 1997. המשחק זכה להצלחה והיה לאחד ממשחקי היריות בגוף ראשון הבולטים בקונסולות בתקופתו.

The Legend of Zelda: Ocarina of Time יצא בשנת 1998 והיה המשחק הראשון בסדרת האגדה של זלדה שהשתמש בגרפיקה תלת־ממדית. אחריו יצא בשנת 2000 The Legend of Zelda: Majora's Mask, אשר השתמש במנוע ובנכסים שנוצרו עבור Ocarina of Time‏.^[17]

מכירות וקבלה

הנינטנדו 64 זכתה לפתיחה מסחרית חזקה באמריקה הצפונית, ובחודשים הראשונים לאחר השקתה נמכרו באזור יותר ממיליון יחידות.^[7]

לאורך חייה מכרה הקונסולה 32.93 מיליון יחידות ברחבי העולם: 20.63 מיליון באמריקה, 5.54 מיליון ביפן ו־6.75 מיליון באירופה ובאזורים אחרים. בנוסף נמכרו 224.97 מיליון עותקים של משחקים עבור הקונסולה.^[5]

למרות הצלחתם של מספר משחקים בולטים, הנינטנדו 64 נמכרה במספרים נמוכים משמעותית מהפלייסטיישן של סוני, שמכרה יותר מ־102 מיליון יחידות ברחבי העולם.^[18] אחד ההבדלים הבולטים בין שתי הקונסולות היה אמצעי האחסון: בעוד הפלייסטיישן השתמשה בתקליטורי CD זולים ובעלי נפח גדול יחסית, נינטנדו המשיכה להשתמש במחסניות ROM.^[19]

מורשת

לנינטנדו 64 הייתה השפעה ניכרת על התפתחות משחקי תלת־ממד. הסטיק האנלוגי של הבקר והמשחק סופר מריו 64 הדגימו שיטת שליטה שנועדה לתנועה חופשית במרחב תלת־ממדי, בעוד The Legend of Zelda: Ocarina of Time הציג מערכות כגון נעילה על מטרות ושליטה במצלמה שהפכו בהמשך לנפוצות במשחקי פעולה והרפתקה תלת־ממדיים.

ה־Rumble Pak, שהוסיף משוב רטט לבקר, תרם גם הוא להפיכתו של משוב רטט לתכונה נפוצה בבקרי משחקים. משחקים כגון GoldenEye 007, Mario Kart 64 ו־Super Smash Bros. תרמו במקביל לפופולריות של משחק מרובה משתתפים מקומי בקונסולה.

לאחר סיום תקופת הנינטנדו 64 המשיכה נינטנדו להפיץ משחקים מהקונסולה בפלטפורמות מאוחרות יותר. משחקי נינטנדו 64 נכללו בשירות Virtual Console של ה־Wii וה־Wii U, ובהמשך נוספו משחקים מהקונסולה לשירות Nintendo Switch Online.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נינטנדו 64 בוויקישיתוף

נינטנדו 64, באתר נינטנדו

הערות שוליים

↑ Company History, באתר Nintendo.
↑ A lot to console, באתר The Guardian, 23 בדצמבר 1999.
↑ An inconvenient truth: game prices have come down with time, באתר Ars Technica, 1 באוקטובר 2010.
↑ Evolution of the Console Controller – Nintendo 64 Controller, באתר The Digital Game Museum.
1 2 Dedicated Video Game Sales Units, באתר Nintendo.
↑ Advanced Game to Be Designed by Nintendo, Silicon Graphics, באתר Los Angeles Times, 24 באוגוסט 1993.
1 2 Nintendo says its 64 system a hit, באתר UPI, 27 בדצמבר 1996.
↑ Military tool goes on general release, באתר Computing, 6 במרץ 1997.
↑ Ultra 64 System Overview, מדריך הפיתוח של Nintendo 64.
1 2 Accessories – Nintendo 64, באתר Nintendo.
↑ Why retail console games have never been cheaper, historically, באתר Ars Technica, 30 ביוני 2013.
↑ 社長が訊くゲームセミナー2008, באתר Nintendo.
↑ The history of Animal Crossing, באתר GamesRadar+, 16 באפריל 2021.
↑ 社長が訊く『ゼルダの伝説時のオカリナ 3D』, באתר Nintendo.
↑ Nintendo 64, באתר Nintendo.
↑ スーパーマリオ64, באתר Nintendo.
↑ 社長が訊く『ゼルダの伝説ムジュラの仮面 3D』, באתר Nintendo.
↑ PlayStation history – 1994, באתר PlayStation.
↑ Level up: how PlayStation infiltrated youth culture, באתר The Guardian, 3 בדצמבר 2014.

[NintendoHistory-1] Company History, באתר Nintendo.

[2] A lot to console, באתר The Guardian, 23 בדצמבר 1999.

[3] An inconvenient truth: game prices have come down with time, באתר Ars Technica, 1 באוקטובר 2010.

[4] Evolution of the Console Controller – Nintendo 64 Controller, באתר The Digital Game Museum.

[NintendoSales-5] 1 2 Dedicated Video Game Sales Units, באתר Nintendo.

[6] Advanced Game to Be Designed by Nintendo, Silicon Graphics, באתר Los Angeles Times, 24 באוגוסט 1993.

[upi-7] 1 2 Nintendo says its 64 system a hit, באתר UPI, 27 בדצמבר 1996.

[8] Military tool goes on general release, באתר Computing, 6 במרץ 1997.

[9] Ultra 64 System Overview, מדריך הפיתוח של Nintendo 64.

[ExpansionPak-10] 1 2 Accessories – Nintendo 64, באתר Nintendo.

[11] Why retail console games have never been cheaper, historically, באתר Ars Technica, 30 ביוני 2013.

[12] 社長が訊くゲームセミナー2008, באתר Nintendo.

[13] The history of Animal Crossing, באתר GamesRadar+, 16 באפריל 2021.

[14] 社長が訊く『ゼルダの伝説時のオカリナ 3D』, באתר Nintendo.

[15] Nintendo 64, באתר Nintendo.

[16] スーパーマリオ64, באתר Nintendo.

[17] 社長が訊く『ゼルダの伝説ムジュラの仮面 3D』, באתר Nintendo.

[18] PlayStation history – 1994, באתר PlayStation.

[19] Level up: how PlayStation infiltrated youth culture, באתר The Guardian, 3 בדצמבר 2014.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

נינטנדו
קונסולות נייחות	Color TV Game ‏• Nintendo Entertainment System ‏• Super Nintendo Entertainment System ‏• נינטנדו 64 ‏• נינטנדו גיימקיוב ‏• Wii ‏• Wii U ‏• נינטנדו סוויץ' ‏• נינטנדו סוויץ' 2
קונסולות ניידות	Game & Watch • וירטואל בוי • גיים בוי ‏• גיים בוי קולור ‏• גיים בוי אדוונס • נינטנדו DS ‏• נינטנדו 3DS
סדרות דגל	סופר מריו • האגדה של זלדה • פוקימון • מטרויד • דונקי קונג • קירבי • Star Fox • יושי • ספלטון • F-Zero • קיד איקרוס
אנשי מפתח בחברה	שיגרו מיאמוטו • סאטורו איווטה • סטושי טג'ירי • יושיהירו מורי
שונות	Super NES Classic Edition • NES Classic Edition • Mii • דליפת המידע של נינטנדו • Game Freak • אמיבו